צבעי מאכל וחומרים משמרים- זהירות סכנה !!

אחת הסיבות העיקריות למחלות קשות כיום, היא עודף חומרים רעילים,ורדיקלים חופשיים שאליהם אנו נחשפים מהסביבה או מהמזון במהלך היום יום.. שהרי מאות חומרים מוכנסים לתוך המזון שאנו צורכים.

הסיבות לשימוש בצבעי מאכל הוא בשל הרצון להגדיל רווחים ובכדי למשוך את תשומת הלב, מוסיפים יצרני המזון צבעים למרכולתם. כל צבע או פיגמנט משפיע על המזון אשר לו הוסף, נקרא "צבע מאכל". כמעט כל סוג מזון מעובד מכיל את הצבעים הללו. חלקם מכילים בכמויות גדולות, למשל שלגונים, סוכריות, משקאות, ממתיקים, או חטיפים למיניהם.

הסיבות לשימוש בחומרים משמרים הוא בכדי לדכא צמיחתם של פטריות (עובש), אשר עלולים לקלקל את המזון לקצר את חיי המדף שלו או לגרום לכאורה למחלות קשות, משתמשים בחומרים משמרים, חומרים שקוטלים את החיידקים והפטריות. לכן, למרות שמרבית החומרים המוספים למזון כמו צבעי מאכל, משפרי טעם וריח וכו', אינם חיוניים לצרכן, אלא חשובים יותר ליצרן עצמו.

גישתם של היצרנים וחשיבות צבעי המאכל לתעשייה הוא-הצבע, טוען היצרן בצדק,שהוא אחד הגורמים החשובים המניעים אדם לרכוש מזון כלשהו. שהרי כמו שנאמר "אין טוב ממראה עיניים".

הצבעים משמשים להטעיה מכוונת וגניבת הדעת של הצרכן. בכדי לתת למזון מראה טרי ומושך. הצבעים מכוונים במיוחד להערים על התמימים והרגישים ביותר מבין הלקוחות- הילדים. שהרי כוונת הצבעים להעניק ססגוניות ויתר יופי למיני מזונות שצבעם אינו מושך דיו.

תפקידם של צבע המאכל הוא בשלב עיבוד המזון, צבע המזון משתנה לצבע שהצרכן לא רגיל, מוסיף היצרן צבע במקום זה שאבד בתהליך העיבוד. בכדי להוסיף לצבע שדהה בשל סיבות כמו: אור, אוויר, שינוי טמפרטורה, אחסון ממושך ולחות. כך נוהגים לשפר את רמת הצבע או חוזקו במיני מזונות בעלי צבעים חלשים יותר. לא פעם נוהגים להוסיף צבעים לשם הסוואת זיופים או סימני קלקול של מוצרי מזון.

תפקידם של החומרים המשמרים מבחינה בריאותית הוא בכדי לחסל או למנוע התרבות חיידקים שעלולים לגרום לזיהומי מעיים ולמחלות קשות אחרות. מכיוון שמדרך הטבע, מכילים חומרים אלה רעלים הפוגעים ביצורים חיים זעירים, הרי שהם עלולים לפגוע גם ביצורים חיים גדולים יותר, בבני אדם. לכן דואגים ברשויות הבריאות לקבוע מינונים שלדעת המומחים לא יגרמו הרעלות אצל צרכנים.

צבעי מאכל טבעיים:

חלק קטן מצבעי המאכל אכן שייך בעצמו למזון, כמו למשל התבלין כורכום שאינו מזיק בכמויות סבירות ומקנה למזון צבע כתום; אבקת סלק שנותנת צבע ארגמן; תמציות קליפות ענבים אשר נותנות את הצבע הסגול למיני מזונות מוגדרים כמו נקניקיות למשל.אולם עם זאת, חשוב לדעת שהשימוש בצבעים שמקורם במזון, מועט מאוד בדרך כלל, מכיוון שהם בעלי ריח או טעם לוואי חזקים, או שאינם יציבים דיים כדי למלא את תפקידם.

טרטזין- הצבע הצהוב הקרוי טרטזין (102E), הרווח בכל כך הרבה סוגי מזונות כמו אטריות,ספגטי, מקרוני, שקדי מרק, משקאות, שתייה מוגזת( טעם תפוז או תות) ועוד, מזיק ביותר.מחקר גדול שנערך באנגליה הוכיח שיש לו קשר מובהק להיפראקטיביות והפרעות קשב אצל ילדים.

בארץ נהוגה סימון צבעי מאכל לפי השיטה האירופאית של סימון תוספי מזון, ובכללם צבעי מאכל, על ידי קוד מספרי המתחיל באות E. כל המספרים בטווח שבין E100 ל- E180 שמורים עבור צבעי מאכל.

רשימת פירוט הקודים:

על הקשר בין צבעי מאכל וחומרים משמרים לבין ילדים עצבניים ,נערך מחקר ע"י חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אנגליה.

לצורך המחקר נבדקו 1873 ילדים בני 3 שעברו בדיקה לגילוי התנהגות היפראקטיבית.הילדים הועברו לדיאטת נטולת צבעי מאכל וחומרים משמרים במשך שבוע. ובשלושת השבועות שלאחר מכן בוצע מחקר סמוי שבו הילדים והחוקרים לא יודעים מה הם אוכלים (כדי לא להשפיע על התוצאות).חלק מהילדים קיבלו באקראי משקה שהכיל צבעי מאכל וחומרים משמרים במטרה לבדוק את השפעת החומרים על התנהגותם.

תוצאות המחקר הראו כי ההערכה על התנהגות בוצעה ע"י ההורים וע"י בודק שלא ידע מה הילד שותה. החוקרים מצאו ירידה משמעותית בהתנהגות היפראקטיבית במהלך תקופת ההימנעות מחומרים האלה. יתרה מכך הייתה עליה משמעותית בביטויים של היפראקטיביות במהלך התקופה בה קיבלו הילדים משקה שכלל חומרים אלה בהשוואה לתקופה ששתו משקה שלא הכיל אותם. מסתבר מהמחקר שהחומרים גורמים להם התנהגות היפראקטיבית ולאלרגיה גם אם אינם סובלים מבעיה זו בד"כ.

גישתו של משרד הבריאות בנושא מחייב את יצרני המזון לציין את מציאותם של חומרים אלו על תווית האריזה, ומאידך גיסא משרד הבריאות לא טורח להסביר מהו כל תוסף, ולאילו סכנות נחשף המשתמש כתוצאה מחשיפה לחומרים הללו.

כיום הצרכן יכול לקרא על האריזה, (110 E) ילו סנסט (צהוב שקיעה).בלי להעלות על דעתו שהצבע עלול להחמיר תופעות אלרגיות למי שרגיש לאספירין. או עלול לגרום להיפראקטיביות ולבעיות קשב.

בנוסף חשיפה לחומרים משמרים וצבעי מאכל עלולה להגביר את הסכנה אצל מרבית האנשים הרגישים אליהם למגוון רחב של תסמינים כגון: פריחות בעור וכתמים,אורטיקריה (סרפדת) אף סתום, נזלת, כאבי בטן, הפרעות עיכול, הקאות, אסטמה, להפרעות נשימה,עיניים דומעות ועוד.בדרך כלל אין בעיות הבריאות מופיעות מיד עם תחילת האכילה. הבריאות תיפגע בהתאם למשך הזמן והיקף הצריכה. בחמישים השנה האחרונות, מאז שנכנסו לשימוש רוב צבעי המאכל ישנה עליה חדה ברחבי העולם המערבי בתחלואה ובתמותה ממחלות סרטן ומחלות כרוניות אחרות.

מה לגבי צבעי מאכל טבעיים או מלאכותיים?

החומרים והצבעים הטבעיים מופקים ע"י מיצוי רקמות או עצמות של חיות, צמחים ומינרלים שונים. בד"כ מתהדרים יצרני המזון, בצבעים "הטבעיים" שבמרכולתם. אולם יש לדעת שגם ארס נחשים ועקרבים, הם חומרים טבעיים. לא כל מה שטבעי יהיה בהכרח יפה לבריאות. צבעים "טבעיים" המזיקים מאוד לבריאות,(120E) עשוי מחרקים ועלול לגרום לאלרגיה,(121E)- מופק מחזזיות (מין צמח) נאסר לשימוש בישראל.

ידוע כי ילדים רגישים לחומרים אלו עד פי 50 מאשר מבוגרים, בגלל שוני בקצב חילוף החומרים אצלם.למרות כל הידוע, אין החלטה חד משמעית מצד משרד הבריאות להפסיק את השימוש בכל אותם צבעי מאכל, וחומרים משמרים.

ולסיום - כשתבחינו בילד המלקק שלגון או סוכרייה בהנאה ותראו את שפתיו ולשונו צבועים באדום, בכחול ובצהוב, דעו שהילד ספג את מנת הצבעים היומית שלו. צבעים וחומרים הנמצאים במזוננו היום יומי שבחלקם גורמים לנו נזק מיידי וחלקם יתנו את אותותיהם בעוד שנים רבות.

* המידע המובא במאמר זה אינו מהווה המלצה או התוויה לטיפול רפואי. בכול מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל

יאיר מנדני הינו נטורופת מוסמך ND , מאמן כושר בוגר ווינגיט, אירידיולוג ורפלקסולוג. מרצה בנושאי תזונה וירידה במשקל,פיתוח הגוף, וסדנאות וקורסים לאכילה נכונה ניתן לפנות אליו לייעוץ מקצועי בטלפון: 0524505084

אתר אינטרנט :www.mandani.co.il